מחקר חדש: הולכים לישון מאוחר? הסיכון שלכם למחלות לב גדל

| 246 צפיות

רוצים להקטין את הסיכון שלכם למחלות לב וכלי דם? מתברר שלא מספיק לישון 7-8 שעות – גם השעה שבה אתם הולכים לישון קובעת

| דרור פירר | בריאות

הקשר בין משך השינה לבין הסיכון לפתח מחלות שונות, ובעיקר מחלות לב וכלי דם, נבחן במחקרים רבים. כעת, מחקר חדש מראה שלא רק משך השינה חשוב, אלא גם השעה שבה אנחנו הולכים לישון.

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי European Heart Journal – Digital Health בחנו חוקרים את הקשר בין התחלת השינה, כפי שנמדדה באופן אובייקטיבי במדגם גדול של מבוגרים, לבין מחלות לב וכלי דם.

המחקר כלל מדגים של 88,026 משתתפים ממאגר ביובנק הבריטי, שגויסו בין השנים 2006 ל-2010. הגיל הממוצע היה 61 שנים (43-79 שנים), ו-58% מהם היו נשים.

החוקרים אספו נתונים על תחילת השינה ועל זמן היקיצה במשך שבעה ימים באמצעות מד תאוצה שהמשתתפים ענדו על פרק כף היד. המשתתפים גם מילאו הערכות ושאלונים דמוגרפיים, אורח חיים, ובריאות פיזית ורגשית. לאחר מכן, הם עברו מעקב לאבחון חדש של מחלות לב וכלי דם, שהוגדרה כהתקף לב, אי ספיקת לב, מחלת לב איסכמית כרונית, ושבץ מוחי.

לאחר מכן, הם ניתחו את הקשר בין התחלת השינה ואירועים קרדיו-וסקולריים, לאחר התאמה לגיל, מין, משך השינה, אי סדירות בשינה (המוגדרת בזמנים מגוונים של הליכה לישון ויקיצה), סיווג על פי זמן היקיצה בהתבסס על דיווח עצמי (משקימי קום או חיות לילה), עישון, מדד מסת הגוף, סוכרת, לחץ דם, כולסטרול בדם ומצב סוציואקונומי.

החוקרים עקבו אחר המשתתפים במשך 5.7 שנים בממוצע. במהלך הזמן הזה, 3,172 משתתפים (3.6%) פיתחו מחלות לב וכלי דם. שכיחות המחלות האלו הייתה הגבוהה ביותר בקרב המשתתפים שהלכו לישון מאוחר יחסית - בחצות או מאוחר יותר, והנמוכה ביותר באלה שתחילת השינה שלהם הייתה ב-22:00 עד 22:59.

ממצאי המחקר הצביעו על סיכון גבוה יותר ב-25% למחלות לב וכלי דם כאשר תחילת השינה היא בחצות או מאוחר יותר, סיכון גבוה יותר ב-12% כשתחילת השינה היא בין 23:00-23:59, וסיכון גבוה ב-24% כשהולכים לישון לפני השעה 22:00.

sleep
הסיכון לחלות עולה כשהולכים לישון אחרי 23:00

בניתוח נוסף, בחלוקה לקטגוריה של מין, הקשר בין תחילת השינה לבין סיכון מוגבר לפתח מחלות לב וכלי דם היה חזק יותר בנשים, כאשר רק התחלת שינה לפני השעה 22:00 נותרה משמעותית עבור גברים.

במלים אחרות, השעה הטובה ביותר ללכת לישון היא 22:00-22:59.

החוקרים מסכמים שלמרות שלא ניתן להסיק סיבתיות מהמחקר, התוצאות מצביעות על כך ששעות שינה מוקדמות או מאוחרות עשויות בסבירות גבוהה יותר לשבש את השעון הביולוגי של הגוף, שיבוש שיש לו השלכות שליליות על בריאות הלב וכלי הדם, ללא תלות בגורמי סיכון אחרים ובמאפייני השינה. הם מוסיפים שהמחקר מצביע על כך שהזמן האופטימלי ללכת לישון הוא בנקודה מסוימת במחזור 24 השעות של הגוף, וסטיות עשויות להזיק לבריאות. הזמן המסוכן ביותר היה אחרי חצות, כנראה בגלל שהוא עשוי להפחית את הסבירות לראות את אור בוקר, שמאפס את שעון הגוף.


תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.

5000 תוים נשארו



חיסון הילדים: הפתרון למניעת גלי הקורונה – או שמא המנוע לעלייה בהדבקות?

| עוז קורן | בריאות

משרד הבריאות והמדיה לא מפסיקים לדבר על "גל הילדים". אבל האומנם זהו המצב? ניתוח עומק של הנתונים אודות הילדים בגילאי 0-20 ממאגר הנתונים הממשלתי מראה כיצד נבנה הנרטיב באמצעות העלאת מספר הבדיקות, ואיך החל מהגל הרביעי, חיסון הילדים הוא דווקא המנוע לעלייה בהדבקות - ולא מה שמגן מפניהן

מחקר חדש: הסיכון למיוקרדיטיס בבני נוער גבוה פי 2.5 ממה שנמצא בישראל

| יפה שיר-רז | בריאות

מחקר חדש מהונג קונג מגלה שהסיכון להתפתחות מיוקרדיטיס ופריקרדיטיס בקרב בני נוער לאחר המנה השנייה של חיסון פייזר גבוה פי 2.5 ממה שמצאה ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות הישראלי - כאשר הממצאים בישראל כשלעצמם גבוהים פי 13.6 מהצפוי. מהי המשמעות עבור חיסון הילדים הקטנים? ומהן ההשלכות מחיסון הבוסטר לבני הנוער? איש אינו יודע

האם משרד הבריאות מסתיר את נתוני הבדיקות לזיהוי וריאנט האומיקרון?

| יריב המר | בריאות

מטה ההסברה למאבק בנגיף הקורונה פרסם אתמול הודעה לעיתונות שלפיה נמצאו 2 מאומתים ו-17 מקרים של חשיפה לוריאנט האומיקרון, ועוד 17 נוספים שהוגדרו כבעלי "חשד נמוך". אלא שהבדיקה היחידה שיכולה לזהות וריאנטים היא בדיקת ריצוף גנטי, ומההודעה נראה שלא זו הבדיקה שבוצעה. לאור הבלבול ובהיעדר שקיפות לגבי הבדיקות, לא ברור על מה מבוססת הפניקה שמשדר משרד הבריאות

ניתוח "חדשות זמן אמת": זינוק בתמותת ילדים ב-2021 לעומת השנתיים האחרונות. מקום לדאגה?

| יריב המר | בריאות

בזמן שמשרד הבריאות דוחף את קמפיין חיסוני הילדים הקטנים, ופרויקטור הקורונה ושטייניץ כבר מעלים על השולחן את הרעיון של חובת חיסונים, ניתוח "חדשות זמן אמת" על בסיס נתוני הלמ"ס ומאגר המידע הממשלתי מצביע על עלייה של 30%בתמותת ילדים בשנת 2021 לעומת 2020, ועלייה של 10% לעומת 2019. האם העליה הפתאומית נגרמה כתוצאה מהחיסונים או מסיבה אחרת שלא פורסמה?

חשיפה: מתחת לרדאר, פורמולת החיסון של פייזר משתנה גם עבור המבוגרים – לא רק עבור חיסוני הילדים

| יפה שיר-רז | בריאות

כבר בחודש ספטמבר עדכנה האגודה האמריקאית לרפואה קודים ייחודיים עבור הפורמולה החדשה - הן עבור חיסוני הילדים והן עבור החיסונים המיועדים למבוגרים. בכירי פייזר הודו בדיון ב-FDA שהפורמולה החדשה מעולם לא עברה מחקרים קליניים

ד"ר אלרעי-פרייס: "יש הכפלה של התמותה בדרום-אפריקה". יו"ר ההסתדרות הרפואית בדרא"פ: "סערה בכוס תה. מקרי הווריאנט החדש שראינו קלים מאוד"

| יפה שיר-רז | בריאות

הממשלה ומשרד הבריאות נתלו בווריאנט התורן כדי להחזיר את ההגבלות ואיכוני השב"כ, אך אין בדל ראיה לכך שהאומיקרון מסוכן או קטלני יותר. בדרום אפריקה הופתעו מהפניקה וזועמים על ההחלטה לעצור טיסות מהמדינה, ובדיקת נתוני התמותה שם דווקא מצביעים על דעיכה של הגל שהחל במאי

אולי יעניין אותך גם...