האם משרד הבריאות שכתב את ההיסטוריה של נתוני הדשבורד?

| 331 צפיות

בהתבסס על נתוני לוח הבקרה הוכיח ניתוח שערכו מומחי מח"צ לקורונה כי יעילות הבוסטר נמוכה בהרבה ממה שטען משרד הבריאות. בתוך 24 שעות מפרסום הניתוח, שוכתבה היסטוריית הנתונים הרלוונטיים בלוח הבקרה, תוך שינוי גורף, חודשים אחורנית, של הנתונים היומיים בנוגע לשיעורי הבדיקות החיוביות של מחוסנים ולא מחוסנים

| יפה שיר-רז | בריאות

 

לפני מספר ימים פרסמו חוקרים ממועצת החירום הציבורית הישראלית למשבר הקורונה (מח"צ לקורונה) את הממצאים של ניתוח שערכו על יעילות הבוסטר של חיסון פייזר. החוקרים, עוז קורן, פרופ' שוש אלטוביה ופרופ' רצף לוי, ניתחו נתונים מלוח הבקרה של משרד הבריאות (דאשבורד), המתייחסים למספר המקרים החיוביים לקוביד-19 בקרב ישראלים השבים מחו"ל דרך נמל התעופה בן גוריון, מחוסנים ולא מחוסנים.

הטריגר שהוביל לביצוע הניתוח היה פרסום בכתב העת New England Journal of Medicine ב-15 בספטמבר 2021 של ממצאי מחקר על יעילות הבוסטר שערכה קבוצת חוקרים בהשתתפות ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי הבריאות במשרד הבריאות, שלפיהם, הבוסטר מקטין פי 11.3 את הסיכון להידבקות בקורונה, ופי 19.5 למחלה חמורה.

"הבעיה היא שהמחקר הזה מוטה באופן חמור, משום שהוא לא לוקח בחשבון גורם חשוב – אנשים שלא קיבלו את הבוסטר נבדקים הרבה יותר לעומת אלו שקיבלו את הבוסטר", אומר עוז קורן. "למרות שיש בידי משרד הבריאות את הנתונים האלה, הם לא בדקו אותם".

כדי להתמודד עם הבעיה ולנסות להעריך מהי היעילות האמיתית של הבוסטר באוכלוסייה, החליטו קורן, פרופ' אלטוביה ופרופ' לוי להתמקד בקבוצה ספציפית שלגביה קיימים נתונים בלוח הבקרה של משרד הבריאות – ישראלים השבים מחו"ל.

"היתרון של הנתונים המתקבלים מהבדיקה שנערכת בנתב"ג הוא שמאה אחוז מהאנשים נבדקים", מסביר קורן. "זוהי מסגרת ייחודית שבה כל האנשים, המחוסנים והלא מחוסנים, נבדקים כולם באותה מידה (כמעט), מה שמאפשר הערכה אובייקטיבית יותר של הבוסטר ושל יעילות התו הירוק במניעת הידבקות", כתבו החוקרים.

הניתוח בוצע על נתונים שפורסמו ב-25 בספטמבר 2021 בלוח הבקרה, כאשר הם משקפים את הגדרות של סטטוס "מחוסן"/"בלתי מחוסן" לאחר הבוסטר, שבהתבסס עליהן נקבעה הגדרת הזכאות החדשה לתו ירוק של משרד הבריאות.

ממצאי הניתוח שלהם היו מפתיעים: הם גילו שאומנם קיים הבדל לטובת הבוסטר בהפחתת הסיכון להידבקות בקורונה, אבל ההבדל נמוך בהרבה מזה שעליו הצביע המחקר של משרד הבריאות במאמר ה-NEJM, ועומד על פי 1.6 בלבד, ולא פי 11.3. במלים פשוטות, המחקר מדגים שכאשר התנאי של בדיקות מטוש זהה יחסית בין מחוסנים ללא מחוסנים בבוסטר – המחוסנים והלא מחוסנים מראים שיעורי הידבקות דומים. "הניתוח מעלה שאלות מהותיות בנוגע לרציונל של הטלת מדיניות התו הירוק החדשה שכן נראה כי היא לא תהיה יעילה בחיסול הידבקויות באמת, במיוחד בהתחשב בירידה הצפויה ביעילות הבוסטר לאורך זמן", כתבו החוקרים. "למעשה, מדיניות התו הירוק עלולה לעודד את התפיסה השגויה בקרב חולים בסיכון גבוה שהם מוגנים סביב אנשים מחוסנים, ואילו אלה יכולים להידבק ולהדביק אותם". יתירה מכך, הם ציינו כי "ניתוח זה מדגיש את הבעיות המתודולוגיות הבסיסיות בהערכת היעילות הנוכחית על ידי משרד הבריאות ודורש הערכה נוספת ופתוחה יותר".

 

הנתונים שונו חודשים אחורנית

המסמך ובו ממצאי הניתוח פורסם על ידי מח"צ לקורונה ב-5 באוקטובר והופץ בישראל ובחו"ל. אלא שכאן קרה דבר בלתי צפוי – בתוך 24 שעות מהפרסום, נוכחו החוקרים לדעת שמשרד הבריאות שיכתב את ההיסטוריה של נתוני השבים מחו"ל בלוח הבקרה, כשהוא משנה באופן דרסטי וגורף, חודשים אחורנית, את הנתונים היומיים בנוגע לשיעורי הבדיקות החיוביות של מחוסנים ולא מחוסנים.

"לדוגמה (ניתן לראות אותה בתמונות למטה), אם במקור היו ביום מסוים 118 מאומתים מחוסנים לעומת 242 לא מחוסנים – זה הפך פתאום להיות אחרי השכתוב 10 מחוסנים לעומת 350 לא מחוסנים", מסביר קורן. "כלומר, שינויים בוטים, אשר הבדיקה שלנו הראתה שבוצעו לאורך חודשים. הם לא 'עיגלו' פינות – אלא ממש שכתבו באופן דרסטי את ההיסטוריה".

"חשוב לשים לב שלא בוצע שום עדכון בהגדרות לתו הירוק", אומר קורן. "האוכלוסיות בשני האריחים האלה היו מעודכנות לפי נתוני התו הירוק עוד בספטמבר".

מה שלא נלקח בחשבון על ידי מי שביצע את השכתוב הוא העובדה שלא זו בלבד שבמח"צ שמרו צילומי מסך של לוח הבקרה, אלא שניתן להשתמש גם בפלטפורמת ה-Way back machine של ארכיון האינטרנט (מעין ספרייה דיגיטלית השומרת את ההיסטוריה של אתרי אינטרנט ומספקת גישה חופשית לקהל הרחב) כדי לחזור להיסטוריה של לוח הבקרה של משרד הבריאות מאוגוסט-ספטמבר.

"לפלטפורמה הזו יש חשיבות רבה, משום שאם אתה מוריד אקסל נתונים, יכולים לטעון ששינית את הנתונים", מסביר קורן. "לכן גם עשיתי סרטונים שבהם הראיתי את השינויים הדרמטיים של משרד הבריאות על פי צילומי המסך והשינויים בלוח הבקרה. הסרטונים הם העדות. זה כמו סרטון אבטחה. אפשר למחוק סרטון אבטחה, אבל אי אפשר לגרום למישהו להופיע שם פתאום. אני מראה בסרטון דוגמאות לשינויים שנערכו במספרים בימים שונים".

מועצת החירום הציבורית פרסמה צילומי מסך של הנתונים המקוריים, כמו גם של הנתונים "המתוקנים", שלדבריהם, נועדו ככל הנראה להקדים את ניתוח שדות התעופה של המועצה. כך, ניתן להשוות בין הגרפים שמתייחסים לתאריך מסוים – הגרף במקור (מארכיון האינטרנט) לעומת הגרף המוצג כיום בדשבורד, ולראות בקלות את השינויים הדרסטיים שבוצעו בהם.

 

אלפי תגובות עם דיווחים על תופעות לוואי נמחקו מדף הפייסבוק של משרד הבריאות

זו לא הפעם הראשונה שבה נטען כי משרד הבריאות שינה באופן גורף נתונים. רק לפני שבוע ימים, בתגובה לפוסט שהעלה המשרד "בואו נדבר על תופעות הלוואי", שזכה בתוך זמן קצר לקרוב לשלושים אלף תגובות, ובהן אלפים רבים של דיווחים על תופעות לוואי, הוסרו באופן שיטתי כמחצית מהתגובות, ומרבית הדיווחים על תופעות הלוואי. במטה ההסברה למאבק בנגיף הקורונה טענו כי "התגובות שהוסתרו כוללות קללות, תגובות נאצה, שקרים ופייק ניוז", וכי ההסתרה נעשתה בחלקה "על ידי פייסבוק באופן אוטומטי ולא על ידי מנהלי העמוד".

ministry of health side effects

ואולם הפעם לא מדובר במחיקת תגובות לפוסט בפייסבוק, אלא בלוח הבקרה של משרד הבריאות, ולא רק במחיקה, אלא למעשה בשכתוב שיטתי של הנתונים הסטטיסטיים הקשורים לחיסון הקורונה. "משרד הבריאות ממשיך לקחת כל הזמן דטה ולשחק איתו, פשוט כדי להציג לנו את התמונה שהם רוצים שנראה, לפי הנרטיב שהם רוצים למכור לנו באותו רגע נתון", אומר קורן. 

"חדשות זמן אמת" העביר בקשת תגובה למטה ההסברה לקורונה של משרד הבריאות, אך עד למועד פרסום הכתבה לא התקבלה תגובה. 


תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.

5000 תוים נשארו



אולי יעניין אותך גם...