"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.
המחקר מצא שהחיסונים מגדילים דרמטית סמני דלקת באנדותל. ד"ר אמיר שחר, קרדיולוג ומנהל מל"רד לניאדו: "הממצאים מטרידים ומצביעים על עלייה בסיכון לאירוע לבבי למעלה מפי 2! עלייה זו נמשכה חודשיים וחצי לפחות לאחר מתן המנה השנייה בעת סיכום המחקר"
בזמן שבישראל, משרד הבריאות מתחיל לחסן את הילדים בגילאי 5-11, ולתת גם מנה שלישית לבני 12-17, הולכות ומתרבות הראיות המחקריות לכך שבכל הנוגע לבעיות קרדיולוגיות, הסיכון למיוקרדיטיס מחיסוני ה-mRNA הוא כנראה רק קצה הקרחון.
מחקר חדש מהמכון הבינלאומי ללב וריאות בקליפורניה מצא שחיסוני ה-mRNA מגדילים את הסיכון לתסמונת כלילית חריפה חדשה (ACS) ב-227%.
תמצית המחקר הוצגה לפני מספר ימים על ידי ד"ר סטיבן גנדרי, קרדיולוג ומנתח לב ידוע, בכנס השנתי של איגוד הקרדיולוגים האמריקאי בחסות כתב העת Circulation, והוא מצא שחיסוני ה-mRNA מגדילים דרמטית את סמני הדלקת באנדותל – שכבת התאים המרפדת את כלי הדם מבפנים.
החוקרים השתמשו בבדיקת לב שנקראת PLUS Cardiac Test. "זהו מדד מתוקף המשמש מאז 2021 ככלי הערכה מקובל להערכת סיכון עתידי לאירוע לבבי (ACS = Acute Coronary Syndrome) לטווח של חמש שנים, שמורכב ממדידה של מספר סמנים חלבוניים", מסביר ד"ר אמיר שחר, קרדיולוג ומנהל המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים לניאדו.
במחקר התצפיתי השתתפו 566 מטופלים בני 28-97, גברים ונשים (ביחס זהה), אשר היו במעקב קרדיולוגי לאורך שמונה שנים בשל מחלת לב, ונבדקו אצלם ערכי ה-PLUS אחת ל-3-6 חודשים במהלך השנים – מה שאיפשר לחוקרים לקבל את ציון ה-PLUS שלהם לפני החיסון ולאחריו. המשתתפים נבדקו 2-10 שבועות לאחר מנת החיסון השנייה.
כשבדקו את המשתתפים לאחר החיסון, גילו החוקרים שינויים דרמטיים בבדיקת ה-PLUS במרבית המשתתפים. "נמצא ש-10-2 שבועות לאחר קבלת מנת החיסון השנייה עלה ה-PULS מערך ממוצע של 11% (ל-5 שנים) לערך ממוצע של 25% ל-5 שנים (בהשוואה לערך שלפני קבלת החיסון" אומר ד"ר שחר. "כלומר – עלייה בסיכון לאירוע לבבי למעלה מפי 2!
"עלייה זו נמשכה חודשיים וחצי לפחות לאחר מתן המנה השנייה בעת סיכום המחקר".
לאחר החיסון חלה עלייה של קרוב לפי 2.5 בציון ה-PLUS, המבטא את הסיכון לאירועים לבביים חמורים בחמש השנים הבאות, ומה שמדאיג לא פחות – שינויים אלה נמשכו לפחות 2.5 חודשים לאחר מנת החיסון השנייה.
"אנו מסיקים שחיסוני ה mRNA מגבירים באופן דרמטי את הדלקת באנדותל ואת ההסננה של תאי T בשריר הלב, מה שעשוי להסביר את התצפיות של אירועים פקקתיים (טרומבוטיים), קרדיומיופתיה ואירועים אחרים בכלי-דם (אירועים קרדיווסקולריים) לאחר החיסון", כתבו החוקרים במסקנות המחקר.
"התהליך הדלקתי באנדותל כלי-הדם מוכר כגורם שעליו נוצר קריש-הדם המפריע לזרימה בעורק (כלילי או אחר) ומחולל את האוטם בשריר-הלב", מסביר ד"ר שחר. "מעקב תצפיתי אורכי אחרי חולי -לב, עם ניטור של גורמי -סיכון ומדדים פיזיולוגיים שונים הוא פרקטיקה נכונה ושגרתית, והממצאים העולים מתצפית זו מטרידים, ותומכים בהשערה הסבר שתופעות טרומבוטיות וטרומבו -אמבוליות שנצפות לאחר חיסון בתכשירי mRNA מתחוללות בגלל תהליכים דלקתיים באנדותל כלי-הדם".
פרופ' רצף לוי, מומחה לניהול סיכונים מערכתי, פיתוח והטמעת מודלי אנליטיקה לחיזוי סיכונים בגופי ממשל ומערכות בריאות מ-MIT, אומר שממצאים אלה מבהירים שאין בסיס מדעי לטענה שהחיסון בטוח. "המחקר מעלה חשד לכך שרב הנסתר על הגלוי מבחינת הסיכון של החיסון בנוגע לבעיות ואירועים לבביים", הוא אומר. "מדובר על קבוצת חולים שנמצאו במעקב זמן רב וניתן לומר בביטחון גדול יחסית על פניו שהחיסון העלה את רמת המרקרים באופן מאוד משמעותי. הדבר מעלה חשש שההבנה של הסיכונים בטווח הזמן הבינוני רחוק לוקה בחסר ויש לבצע באופן מידי מעקב אינטנסיבי ויזום. בפרט יש לשקול במשנה זהירות חיסון של קבוצות אוכלוסייה שאינן בסיכון מקורונה".
"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.
תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.
ממצאי המחקר, שהצביעו על כמות כפולה עד פי 4 של דיווחי תופעות לוואי בילדים הקטנים, הוסתרו לא רק מהציבור - אלא גם מהצט"מ. כתוצאה מכך, הקונצנזוס בין חברי הצט"מ בדיון על אישור החיסון לתינוקות היה: "החיסון בטוח לתינוקות". ד"ר בועז לב, ראש הצט"מ, שיודע בדבר המחקר על ידי עמותת 'החזית המקצועית לאתיקה', אמר: "ברמת הבטיחות אני מאמין לגמרי בחיסון ומרגיש חופשי להמליץ"
ממצאי המחקר, שהוזמן על ידי משרד הבריאות, מוסתרים מהציבור למרות הוצגו בפני המשרד כבר לפני 3 שבועות. הממצאים מצביעים גם על תופעות לוואי חדשות שלא דווחו בעלון פייזר, ועל כך שחלק מהתופעות נמשכות במקרים רבים למעלה משנה. למרות חומרתם, אישר משרד הבריאות לאחרונה מתן בוסטר לגילאי 5-11 ומתכונן לאישור החיסון לתינוקות
ה-CDC טוען שלא מצא אותות בטיחות מדאיגים לתופעות לוואי ב-VAERS. אך בקשת חופש מידע חושפת שהסוכנות לא מצאה - פשוט משום שלא חיפשה אותם. זאת, למרות הבטחה רשמית לעשות זאת
במסמך סקירה של נתוני הבטיחות והיעילות של חיסון פייזר שפרסם היום ה-FDA לקראת הדיון בהרחבת היתר החירום לתינוקות, טוענת הרשות האמריקאית שהחיסון יעיל ובטוח. אלא שטענת היעילות נסמכת על 10 מקרים בלבד של תסמינים, ואילו טענת הבטיחות מתעלמת מעשרות דיווחים חמורים ומסכני חיים
ניתוח המקרים במערכת ה-VAERS האמריקאית חושף שלמערכת דווחו לפחות 58 מקרים של תופעות לוואי מסכנות חיים בתינוקות שחוסנו בתרכיב ה-mRNA. לגבי חלקם לא ברור אם נותרו בחיים. לא ברור גם מדוע התינוקות חוסנו, והאם היו חלק מהמחקרים הקליניים, אך כך או כך – בדיון הצפוי ברביעי הקרוב ב-FDA לאישור החיסון לתינוקות, פייזר ומודרנה לא יוכלו לטעון שהוא בטוח עבורם
כיצד ידעו ארגוני בריאות "לנבא" כבר לפני יותר משנה את התפרצות נגיף אבעבועות הקוף בדיוק במאי 2022, ומה גרם לחברות תרופות לפתח תרופות וחיסונים ו"לבנות מודעות" למחלה, ולרשויות הבריאות לסגור עימן חוזי ענק של מיליארדים כבר ב-2019, כשמדובר במחלה שנחשבת לנדירה במערב, ושהרשויות עצמן לא התרגשו ממנה עד כה?
"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.