פרופ' רצף לוי בניתוח נתוני נתב"ג: הבוסטר לא יעיל כמו שמספרים לנו

| 5884 צפיות

בתגובה לפרסום המחקר, שמראה שלבוסטר אין למעשה כל הצדקה אפידמיולוגית, משרד הבריאות, שכבר נתפס "על חם" בשכתוב היסטוריית הנתונים בדשבורד, הסיר הפעם לחלוטין את הנתונים הרלוונטיים וחסם כל אפשרות למחקר עצמאי

| יריב המר | בריאות

בתחילת אוקטובר פרסמו פרופ' רצף לוי ופרופ' שושי אלטוביה, בשיתוף עם עוז קורן, מאמר שהצביע על כך שיעילות הבוסטר במניעת הדבקה קטנה בהרבה מזו שנמצאה במחקר שפורסם בספטמבר בכתב העת New England Journal of Medicie, בהובלת ד"ר שרון אלרעי-פרייס. כזכור, ממצאי המחקר, שאותם הציגה ד"ר אלרעי-פרייס בפני ה-FDA, הראו שהבוסטר מקטין פי 11.3 את הסיכון להידבקות בקורונה. ואולם המחקר של פרופ' לוי, פרופ' אלטוביה ועוז קורן הראה שהיעילות עומדת על 1.6 בלבד. כפי שפורסם בתחקיר "חדשות זמן אמת", בתוך 24 שעות מפרסום המסמך ובו הממצא הדרמטי הזה על ידי החוקרים, שוכתבה היסטוריית הנתונים הרלוונטיים בלוח הבקרה של משרד הבריאות, תוך שינוי גורף, חודשים אחורנית, של הנתונים היומיים בנוגע לשיעורי הבדיקות החיוביות של מחוסנים ולא מחוסנים. למעשה, התברר שמשרד הבריאות שינה את הנתונים באופן רטרואקטיבי שלוש פעמים. משרד הבריאות טרם נענה לבקשות לפרסום נתוני האמת של נכנסי נתב"ג, שהוגשו באותה תקופה.

לדברי החוקרים, המחקר בהובלת אלרעי-פרייס לוקה בבעיה מתודולוגית שגרמה להטיה חמורה – אנשים שלא קיבלו את הבוסטר נבדקים הרבה יותר לעומת אלו שקיבלו את הבוסטר. במטרה לנטרל את ההטיה ולבדוק באופן אובייקטיבי יותר את יעילות הבוסטר והתו הירוק במניעת הידבקות, הם בחרו לנתח נתונים אודות קבוצה שבה מאה אחוז מהאנשים נבדקים, הן המחוסנים והן הלא מחוסנים – נתוני הנכנסים לנתב"ג.

הנתונים נלקחו מלוח הבקרה (דשבורד) של משרד הבריאות, שמכיל פירוט אודות הנכנסים לנתב"ג על פי כמות הבדיקות וכמות המאומתים, ולפי פילוח של סטטוס ההתחסנות – עובדה שהופכת אותם למעשה לנתונים הטובים ביותר שקיימים. מלבד נתב"ג, משרד הבריאות אינו מספק נתונים לגבי בדיקות לפי סטטוס ההתחסנות, כך שלא ניתן לדעת מהו תמהיל הבדיקות והמאומתים הכללי לפי סטטוס ההתחסנות. ראוי לציין שמכיוון שכל הנכנסים לישראל עוברים בדיקת PCR לפני טיסתם לארץ, הסיכוי שלהם לצאת חיוביים בנתב"ג נמוך משמעותית מזה של כלל האוכלוסייה, ולכן אחוזי החיוביים אכן קטנים יותר.

כבר בחודש אוקטובר ניתן היה לראות דעיכה ביעילות של מדיניות התו הירוק. לאור זאת, החליטו פרופ' רצף לוי ועוז קורן להמשיך לנתח את הנתונים ולכתוב מאמר המשך. למטרה זו נספרו כמות הנבדקים וכמות המאומתים עבור המחוסנים והלא מחוסנים שנכנסו לנתב"ג במהלך תקופה של שלושה חודשים, החל מה-1 באוגוסט, מועד תחילת הבוסטר, ועד ל-30 באוקטובר. 

 

יעילות הבוסטר רחוקה מאוד מטענות משרד הבריאות

מהממצאים, שפורסמו בשרת הטרום פרסום SSRN עולה שבחודש אוגוסט – 0.65% מהבדיקות בקרב הלא מחוסנים היו חיוביות, לעומת 1.59% בקרב המחוסנים – דהיינו, יעילות שלילית של 146.46%-. במלים אחרות, המשמעות היא שאילו היינו בודקים את אותו מספר של מחוסנים ובלתי מחוסנים, אזי על כל מאומת בלתי מחוסן חיובי, היו 2.5 מאומתים מחוסנים.

בספטמבר ובאוקטובר המגמה התהפכה, כאשר בספטמבר, 2.03% מהבדיקות בקרב הלא מחוסנים היו חיוביות, לעומת 0.59% בקרב המחוסנים – כלומר, יעילות של 71%. באוקטובר, 0.44% מהבדיקות בקרב הלא מחוסנים היו חיוביות, לעומת 0.16% במחוסנים - יעילות של 62.43%.

ממצאי הניתוח מראים שבחישוב כולל, על פני כל שלושת החודשים – ההגנה שסיפק הבוסטר הייתה כ-35%. בקרב הבלתי מחוסנים – 0.98% מהבדיקות היו חיוביות, ואילו בקרב המחוסנים – 0.63%. במלים אחרות, על כל שלושה מאומתים בלתי מחוסנים היו שני מאומתים מחוסנים בערך.

הציפייה ליעילות של כ-91% העולה ממחקרם של ד"ר אלרעי-פרייס ועמיתיה ב-NEJM מתנפצת אפוא כאשר בוחנים את נתוני נתב"ג, שהצביעו כאמור על הפחתה יחסית של 35% בלבד. ניתן אף לראות שבחודש הראשון למתן הבוסטר, החודש שבו ההיענות לחיסון היתה הגבוהה ביותר, היעילות היתה שלילית ועל כל מאומת לא מחוסן היו פי 2.5 מאומתים מחוסנים - כלומר החשיפה לנגיף בחודש הראשון לאחר הבוסטר מסכנת את המתחסנים, זאת עפ"י נתוני נתב"ג. בספטמבר ואוקטובר כאמור המגמה התהפכה, כאשר יש דעיכה הדרגתית מחודש לחודש. בתחילת נובמבר התחלנו לראות דעיכה נוספת ביעילות הבוסטר לכיוון ה-50% (כלומר על כל מחוסן יש 2 לא מחוסנים שנדבקים).

נתוני נתבג

"הנתונים מדגישים את הבעייתיות הרבה בהערכות האופטימיות של משרד הבריאות לגבי יעילות החיסונים במניעת הדבקות, הערכות שכבר נכשלו בעבר לגבי שני החיסונים הראשונים", אומר פרופ' לוי. "חבל שמשרד הבריאות עדיין לא מכיר בעובדה שתפקיד החיסונים הוא להגן על אוכלוסיות סיכון מפני מחלה קשה, והם לא ימנעו הדבקות או התפשטות של הנגיף. בפרט, למדיניות התו הירוק אין הצדקה אפידמיולוגית, והיא אף עלולה להעמיד אנשים פגיעים בסיכון. מדיניות זו ראוי שתבוטל לאלתר, ויפה שעה אחת קודם!".

 

משרד הבריאות הסיר את הנתונים

תוצאות אלה רחוקות מאד מטענות משרד הבריאות המקוריות, שלפיהן יעילות הבוסטר במניעת הדבקה גבוהה מאוד, וכי הוא מקטין פי 11.3 את הסיכון להידבקות בקורונה. על הרקע הזה, קשה להיות מופתעים מההכרזה של מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש אתמול (15 בנובמבר), שבתוך חודש-חודשיים ישקלו לתת בוסטר נוסף, אפילו אם לא נראה התפרצות נוספת.

למעשה, ממצאים אלה מעמידים בסימן שאלה את כל מדיניות התו הירוק. נראה שבחודש הראשון התו הירוק מסוכן למחוסנים שנדבקים ומדביקים יותר, ואילו בחודשים שלאחר מכן הבוסטר בקושי מונע הדבקה, בוודאי שלא לאורך זמן. נזכיר כי בהקלטת וידיאו של שיחה בין שר הבריאות ניצן הורוביץ ושרת הפנים איילת שקד שהושמעה על ידי חדשות ערוץ 12 בספטמבר – שיחה שהתקיימה כאשר השניים חשבו שהמיקרופונים סגורים, הודה השר הורוביץ שמטרת התו הירוק היא לעודד התחסנות בבוסטר, ולא משיקולים אפידמיולוגיים.

אלא שבאופן מפתיע, ימים ספורים לאחר פרסום המחקר של פרופ' רצף, פרופ' אלטוביה וקורן, החליט משרד הבריאות משום מה לערוך שינוי בלוח הבקרה ולשנות את האופן שבו מוצגים נתוני נתב"ג. הפעם, במקום לתקן את הנתונים רטרואקטיבית כפי שנעשה בפעם הקודמת - הנתונים הוסרו לחלוטין לחלוטין.

במקום הפילוח של הנכנסים לנתב"ג לפי סטטוס ההתחסנות, מוצג כעת פילוח של נכנסים אזרחי ישראל מול תיירים נכנסים. בתקופה שבה בקושי יש תיירות נכנסת לישראל, בחירת משרד הבריאות לספק חתך לא מעניין שכזה היא יותר ממפתיעה. מה שבטוח הוא שהצעד הזה גרם לכך שחוקרים עצמאיים לא יוכלו יותר לחשב מעתה את יעילות החיסונים כפי שמשתקפת מנתוני נתב"ג. גם האפשרות הזו נחסמה על ידי משרד הבריאות.

WhatsApp Image 2021 11 17 at 15.47.08
לפני השינוי: הדשבורד הציג את פילוח הישראלים השבים מחו"ל לפי פילוח מאומתים/לא מאומתים
 
 
WhatsApp Image 2021 11 17 at 16.14.33
אחרי השינוי: הדשבורד מציג אריח של נכנסים לישראל בפילוח של ישראלים מול זרים

בקשה לתגובה הועברה למטה ההסברה לקורונה הפועל מטעם משרד הבריאות, אך עד למועד פרסום הכתבה לא התקבלה תגובה.


תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.

5000 תוים נשארו


גיא
הבעיה האמיתית
הבעיה האמיתית היא - מי יעמיד את משרד הבריאות במקומו?
9
צבי
שקרים בכל מקום
הם עובדים קשה שם במשרד החוסר בריאות לעצב את הנתונים לושפץ לתחמן ולשקר- ממש משרה מלאה עם שעות נוספות
13
טב
בדיקות
יתרה מזאת - משרד הבריאות כותב כי נתוני מאומתים מחול הם למי שנמצא מאומת תוך 10 ימים מכניסות לארץ.
אלא שרק לא מחוסנים נבדקים בתוך עשרה ימים ואילו מחוסנים "בתוקף" נבדקים רק בנתב"ג. עוד עיוות של הנתונים.

12
יבגני
התאמת הנתונים וניסיון לנרמל הכל לכדי חוסר משמעות
התאמת הנתונים וניסיון לנרמל הכל לכדי חוסר משמעות, זאת העבודה של אנשי משרד הבריאות כדי לבלבל ולטשטש כל בדל של אמת בהבנת התרוה של החיסונים.
וגם בהבנת הנגיף והמחלה.
חבל שמשרד הבריאות נוקט בצעדים של נירמולים והתעיה.

12
אלון
עכשיו הם טוענים שהוא רק מונע תחלואה קשה
אז למה הם רצים לחסן ילדים?
9

סיבוב פרסה? בתי חולים גדולים בארה"ב ובמדינות נוספות מרימים דגל לבן – מחזירים את הצוותים הרפואיים הלא מחוסנים לעבודה

| יפה שיר-רז | בריאות

בזמן שבישראל, מערכת הבריאות מנהלת מלחמת חורמה נגד הצוותים הרפואיים הלא מחוסנים, בעולם מתחילים לעשות סיבוב פרסה. בארצות הברית, איטליה וצ'כיה בתי חולים גדולים מבקשים מרופאים ואחיות לא מחוסנים לחזור. "מספיק, איננו יכולים יותר. אנחנו מותשים", אמר לפני כמה ימים ד"ר ג'יאמפרו ארוסיה, מנהל בית החולים הראשי בפדובה

ה-CDC מדווח על 8 מקרי מיוקרדיטיס בילדים בני 5-11 לאחר חיסון פייזר. 58 דיווחים על תופעות לוואי בגילאים אלה סווגו כחמורות

| יפה שיר-רז | בריאות

מספר הדיווחים בקרב הילדים הצעירים בגילאי 5-11 עלתה פי 2 בתוך חודש וחצי, מאז תחילת מסע החיסונים בקבוצת גיל זו. 58 מקרים סווגו כחמורים - עלייה של 40% מלפני 3 שבועות. בין הדיווחים, ילד בן 7 לקה באירוע לב חמור שלוש שעות לאחר שקיבל את חיסון פייזר, ועל פי הדיווח למערכת ה-VAERS מטופל באקמו

סקר חדשות זמן אמת: הרוב המכריע של המשתתפים לא מאמין למידע ולנתונים שמציגים המומחים בתקשורת ומשרד הבריאות

| אנה גרסימנקו | בריאות

הסקר חושף ש-86% מהמשתתפים אינם מאמינים למידע הרפואי של מומחים בתקשורת ו-80% אינם מאמינים לנתוני משרד הבריאות. 72% לא מאמינים גם לגופים הבינלאומיים כמו ה-FDA וה-CDC. אחוז גבוה יותר מאמין לרופאי המשפחה ולרופאים בבתי החולים

לא רק אנטיביוטיקה: תרופות שכיחות רבות עלולות להשפיע לרעה על חיידקי המעי

| דרור פירר | בריאות

מחקר חדש שפורסם החודש מצא שמלבד אנטיביוטיקה, תרופות שכיחות רבות עלולות לשבש את אוכלוסיית חיידקי המעיים שלנו, ולגרום להתפתחות מחלות. והוא לא היחיד, מחקרים מהשנים האחרונות מראים שתרופות שכיחות מאוד, בהן תרופות נגד צרבת, תרופות נגד עצירות, סטרואידים, נוגדי דיכאון ועוד, עלולות להוביל לעמידות לחיידקים ולגרום למגוון מחלות. במקביל, מתברר שגם המיקרוביום יכול להשפיע על תרופות שונות, ולאחרונה אף נטען שהוא גם מעורב בהשפעת חיסוני הקורונה על הגוף

אובססיית התו הירוק עולה שלב – אבל האם יש לה אחיזה במציאות? למרות תחילת החורף וכמות הבדיקות: התחלואה עדיין נמוכה

| יריב המר | בריאות

מתברר שבפועל, אין סימנים לעליה בתחלואה, ולמעשה, למרות תחילת החורף, ועל אף כמות הבדיקות העצומה המבוצעת, בעיקר לילדים, התחלואה עדיין נמוכה מאוד – בכל הפרמטרים הקיימים

ה-FDA "מצא" עוד מסמכים של פייזר: דורש כעת מבית המשפט 75 שנה עד לשחרור המסמכים שעל בסיסם אושר החיסון - עד 2096

| יפה שיר-רז | בריאות

אחרי שביקש מבית המשפט ארכה של 55 שנה כדי להשלים את פרסום הנתונים שעל בסיסם אושר חיסון פייזר – כעת ה-FDA מעלה את הדרישה ל-75 שנה, בטענה ש"מצא" עוד עשרות אלפי מסמכים,ושאין לו די כוח אדם לבחון את כולם. התביעה בתגובה: לקח ל-FDA רק 108 ימים לבחון את אותם מסמכים בדיוק, לאשר את החיסון, להעניק לפייזר חסינות מתביעות ולכפות אותו על אזרחי ארה"ב אין סיבה שלא יעשה זאת גם עבור האזרחים

אולי יעניין אותך גם...