בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

מחקר חדש: הולכים לישון מאוחר? הסיכון שלכם למחלות לב גדל

| 923 צפיות
| 923 צפיות

רוצים להקטין את הסיכון שלכם למחלות לב וכלי דם? מתברר שלא מספיק לישון 7-8 שעות – גם השעה שבה אתם הולכים לישון קובעת

| דרור פירר | בריאות

הקשר בין משך השינה לבין הסיכון לפתח מחלות שונות, ובעיקר מחלות לב וכלי דם, נבחן במחקרים רבים. כעת, מחקר חדש מראה שלא רק משך השינה חשוב, אלא גם השעה שבה אנחנו הולכים לישון.

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי European Heart Journal – Digital Health בחנו חוקרים את הקשר בין התחלת השינה, כפי שנמדדה באופן אובייקטיבי במדגם גדול של מבוגרים, לבין מחלות לב וכלי דם.

המחקר כלל מדגים של 88,026 משתתפים ממאגר ביובנק הבריטי, שגויסו בין השנים 2006 ל-2010. הגיל הממוצע היה 61 שנים (43-79 שנים), ו-58% מהם היו נשים.

החוקרים אספו נתונים על תחילת השינה ועל זמן היקיצה במשך שבעה ימים באמצעות מד תאוצה שהמשתתפים ענדו על פרק כף היד. המשתתפים גם מילאו הערכות ושאלונים דמוגרפיים, אורח חיים, ובריאות פיזית ורגשית. לאחר מכן, הם עברו מעקב לאבחון חדש של מחלות לב וכלי דם, שהוגדרה כהתקף לב, אי ספיקת לב, מחלת לב איסכמית כרונית, ושבץ מוחי.

לאחר מכן, הם ניתחו את הקשר בין התחלת השינה ואירועים קרדיו-וסקולריים, לאחר התאמה לגיל, מין, משך השינה, אי סדירות בשינה (המוגדרת בזמנים מגוונים של הליכה לישון ויקיצה), סיווג על פי זמן היקיצה בהתבסס על דיווח עצמי (משקימי קום או חיות לילה), עישון, מדד מסת הגוף, סוכרת, לחץ דם, כולסטרול בדם ומצב סוציואקונומי.

החוקרים עקבו אחר המשתתפים במשך 5.7 שנים בממוצע. במהלך הזמן הזה, 3,172 משתתפים (3.6%) פיתחו מחלות לב וכלי דם. שכיחות המחלות האלו הייתה הגבוהה ביותר בקרב המשתתפים שהלכו לישון מאוחר יחסית - בחצות או מאוחר יותר, והנמוכה ביותר באלה שתחילת השינה שלהם הייתה ב-22:00 עד 22:59.

ממצאי המחקר הצביעו על סיכון גבוה יותר ב-25% למחלות לב וכלי דם כאשר תחילת השינה היא בחצות או מאוחר יותר, סיכון גבוה יותר ב-12% כשתחילת השינה היא בין 23:00-23:59, וסיכון גבוה ב-24% כשהולכים לישון לפני השעה 22:00.

sleep
הסיכון לחלות עולה כשהולכים לישון אחרי 23:00

בניתוח נוסף, בחלוקה לקטגוריה של מין, הקשר בין תחילת השינה לבין סיכון מוגבר לפתח מחלות לב וכלי דם היה חזק יותר בנשים, כאשר רק התחלת שינה לפני השעה 22:00 נותרה משמעותית עבור גברים.

במלים אחרות, השעה הטובה ביותר ללכת לישון היא 22:00-22:59.

החוקרים מסכמים שלמרות שלא ניתן להסיק סיבתיות מהמחקר, התוצאות מצביעות על כך ששעות שינה מוקדמות או מאוחרות עשויות בסבירות גבוהה יותר לשבש את השעון הביולוגי של הגוף, שיבוש שיש לו השלכות שליליות על בריאות הלב וכלי הדם, ללא תלות בגורמי סיכון אחרים ובמאפייני השינה. הם מוסיפים שהמחקר מצביע על כך שהזמן האופטימלי ללכת לישון הוא בנקודה מסוימת במחזור 24 השעות של הגוף, וסטיות עשויות להזיק לבריאות. הזמן המסוכן ביותר היה אחרי חצות, כנראה בגלל שהוא עשוי להפחית את הסבירות לראות את אור בוקר, שמאפס את שעון הגוף.


בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.

5000 תוים נשארו



משרד הבריאות הסתיר מהצט"מ את המחקר שהצביע על סיכון מוגבר לתופעות לוואי מחיסון פייזר בילדים קטנים

| יפה שיר-רז | בריאות

ממצאי המחקר, שהצביעו על כמות כפולה עד פי 4 של דיווחי תופעות לוואי בילדים הקטנים, הוסתרו לא רק מהציבור - אלא גם מהצט"מ. כתוצאה מכך, הקונצנזוס בין חברי הצט"מ בדיון על אישור החיסון לתינוקות היה: "החיסון בטוח לתינוקות". ד"ר בועז לב, ראש הצט"מ, שיודע בדבר המחקר על ידי עמותת 'החזית המקצועית לאתיקה', אמר: "ברמת הבטיחות אני מאמין לגמרי בחיסון ומרגיש חופשי להמליץ"

חשיפה: למרות אחוזי ההתחסנות המזעריים בגילאי 5-11 - מחקר חדש שמשרד הבריאות מסתיר מהציבור מצביע על שכיחות גבוהה פי 2-4 של תופעות לוואי מחיסון פייזר לעומת גילאי 12-17

| יפה שיר-רז | בריאות

ממצאי המחקר, שהוזמן על ידי משרד הבריאות, מוסתרים מהציבור למרות הוצגו בפני המשרד כבר לפני 3 שבועות. הממצאים מצביעים גם על תופעות לוואי חדשות שלא דווחו בעלון פייזר, ועל כך שחלק מהתופעות נמשכות במקרים רבים למעלה משנה. למרות חומרתם, אישר משרד הבריאות לאחרונה מתן בוסטר לגילאי 5-11 ומתכונן לאישור החיסון לתינוקות

בקשת חופש מידע חושפת: ה-CDC לא בדק אותות בטיחות ביחס לתופעות לוואי מדאיגות במערכת ה-VAERS

| ג'וש גצקו | בריאות

ה-CDC טוען שלא מצא אותות בטיחות מדאיגים לתופעות לוואי ב-VAERS. אך בקשת חופש מידע חושפת שהסוכנות לא מצאה - פשוט משום שלא חיפשה אותם. זאת, למרות הבטחה רשמית לעשות זאת

ה-FDA מתעלם מעשרות מקרים של תופעות לוואי חמורות ורב-מערכתיות בתינוקות – וטוען שפייזר הוכיחה שהחיסון שלה בטוח

| יפה שיר-רז | בריאות

במסמך סקירה של נתוני הבטיחות והיעילות של חיסון פייזר שפרסם היום ה-FDA לקראת הדיון בהרחבת היתר החירום לתינוקות, טוענת הרשות האמריקאית שהחיסון יעיל ובטוח. אלא שטענת היעילות נסמכת על 10 מקרים בלבד של תסמינים, ואילו טענת הבטיחות מתעלמת מעשרות דיווחים חמורים ומסכני חיים

ניתוח מגזין זמן אמת חושף: 58 תינוקות שקיבלו את חיסוני ה-mRNA נגד קורונה סבלו מתופעות לוואי חמורות ומסכנות חיים

| רנית פיינברג | בריאות

ניתוח המקרים במערכת ה-VAERS האמריקאית חושף שלמערכת דווחו לפחות 58 מקרים של תופעות לוואי מסכנות חיים בתינוקות שחוסנו בתרכיב ה-mRNA. לגבי חלקם לא ברור אם נותרו בחיים. לא ברור גם מדוע התינוקות חוסנו, והאם היו חלק מהמחקרים הקליניים, אך כך או כך – בדיון הצפוי ברביעי הקרוב ב-FDA לאישור החיסון לתינוקות, פייזר ומודרנה לא יוכלו לטעון שהוא בטוח עבורם

משחק הקופים

| יריב המר | בריאות

כיצד ידעו ארגוני בריאות "לנבא" כבר לפני יותר משנה את התפרצות נגיף אבעבועות הקוף בדיוק במאי 2022, ומה גרם לחברות תרופות לפתח תרופות וחיסונים ו"לבנות מודעות" למחלה, ולרשויות הבריאות לסגור עימן חוזי ענק של מיליארדים כבר ב-2019, כשמדובר במחלה שנחשבת לנדירה במערב, ושהרשויות עצמן לא התרגשו ממנה עד כה?

בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

אולי יעניין אותך גם...