מחקר חדש: הולכים לישון מאוחר? הסיכון שלכם למחלות לב גדל

| 407 צפיות

רוצים להקטין את הסיכון שלכם למחלות לב וכלי דם? מתברר שלא מספיק לישון 7-8 שעות – גם השעה שבה אתם הולכים לישון קובעת

| דרור פירר | בריאות

הקשר בין משך השינה לבין הסיכון לפתח מחלות שונות, ובעיקר מחלות לב וכלי דם, נבחן במחקרים רבים. כעת, מחקר חדש מראה שלא רק משך השינה חשוב, אלא גם השעה שבה אנחנו הולכים לישון.

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי European Heart Journal – Digital Health בחנו חוקרים את הקשר בין התחלת השינה, כפי שנמדדה באופן אובייקטיבי במדגם גדול של מבוגרים, לבין מחלות לב וכלי דם.

המחקר כלל מדגים של 88,026 משתתפים ממאגר ביובנק הבריטי, שגויסו בין השנים 2006 ל-2010. הגיל הממוצע היה 61 שנים (43-79 שנים), ו-58% מהם היו נשים.

החוקרים אספו נתונים על תחילת השינה ועל זמן היקיצה במשך שבעה ימים באמצעות מד תאוצה שהמשתתפים ענדו על פרק כף היד. המשתתפים גם מילאו הערכות ושאלונים דמוגרפיים, אורח חיים, ובריאות פיזית ורגשית. לאחר מכן, הם עברו מעקב לאבחון חדש של מחלות לב וכלי דם, שהוגדרה כהתקף לב, אי ספיקת לב, מחלת לב איסכמית כרונית, ושבץ מוחי.

לאחר מכן, הם ניתחו את הקשר בין התחלת השינה ואירועים קרדיו-וסקולריים, לאחר התאמה לגיל, מין, משך השינה, אי סדירות בשינה (המוגדרת בזמנים מגוונים של הליכה לישון ויקיצה), סיווג על פי זמן היקיצה בהתבסס על דיווח עצמי (משקימי קום או חיות לילה), עישון, מדד מסת הגוף, סוכרת, לחץ דם, כולסטרול בדם ומצב סוציואקונומי.

החוקרים עקבו אחר המשתתפים במשך 5.7 שנים בממוצע. במהלך הזמן הזה, 3,172 משתתפים (3.6%) פיתחו מחלות לב וכלי דם. שכיחות המחלות האלו הייתה הגבוהה ביותר בקרב המשתתפים שהלכו לישון מאוחר יחסית - בחצות או מאוחר יותר, והנמוכה ביותר באלה שתחילת השינה שלהם הייתה ב-22:00 עד 22:59.

ממצאי המחקר הצביעו על סיכון גבוה יותר ב-25% למחלות לב וכלי דם כאשר תחילת השינה היא בחצות או מאוחר יותר, סיכון גבוה יותר ב-12% כשתחילת השינה היא בין 23:00-23:59, וסיכון גבוה ב-24% כשהולכים לישון לפני השעה 22:00.

sleep
הסיכון לחלות עולה כשהולכים לישון אחרי 23:00

בניתוח נוסף, בחלוקה לקטגוריה של מין, הקשר בין תחילת השינה לבין סיכון מוגבר לפתח מחלות לב וכלי דם היה חזק יותר בנשים, כאשר רק התחלת שינה לפני השעה 22:00 נותרה משמעותית עבור גברים.

במלים אחרות, השעה הטובה ביותר ללכת לישון היא 22:00-22:59.

החוקרים מסכמים שלמרות שלא ניתן להסיק סיבתיות מהמחקר, התוצאות מצביעות על כך ששעות שינה מוקדמות או מאוחרות עשויות בסבירות גבוהה יותר לשבש את השעון הביולוגי של הגוף, שיבוש שיש לו השלכות שליליות על בריאות הלב וכלי הדם, ללא תלות בגורמי סיכון אחרים ובמאפייני השינה. הם מוסיפים שהמחקר מצביע על כך שהזמן האופטימלי ללכת לישון הוא בנקודה מסוימת במחזור 24 השעות של הגוף, וסטיות עשויות להזיק לבריאות. הזמן המסוכן ביותר היה אחרי חצות, כנראה בגלל שהוא עשוי להפחית את הסבירות לראות את אור בוקר, שמאפס את שעון הגוף.


תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.

5000 תוים נשארו



סיבוב פרסה? בתי חולים גדולים בארה"ב ובמדינות נוספות מרימים דגל לבן – מחזירים את הצוותים הרפואיים הלא מחוסנים לעבודה

| יפה שיר-רז | בריאות

בזמן שבישראל, מערכת הבריאות מנהלת מלחמת חורמה נגד הצוותים הרפואיים הלא מחוסנים, בעולם מתחילים לעשות סיבוב פרסה. בארצות הברית, איטליה וצ'כיה בתי חולים גדולים מבקשים מרופאים ואחיות לא מחוסנים לחזור. "מספיק, איננו יכולים יותר. אנחנו מותשים", אמר לפני כמה ימים ד"ר ג'יאמפרו ארוסיה, מנהל בית החולים הראשי בפדובה

ה-CDC מדווח על 8 מקרי מיוקרדיטיס בילדים בני 5-11 לאחר חיסון פייזר. 58 דיווחים על תופעות לוואי בגילאים אלה סווגו כחמורות

| יפה שיר-רז | בריאות

מספר הדיווחים בקרב הילדים הצעירים בגילאי 5-11 עלתה פי 2 בתוך חודש וחצי, מאז תחילת מסע החיסונים בקבוצת גיל זו. 58 מקרים סווגו כחמורים - עלייה של 40% מלפני 3 שבועות. בין הדיווחים, ילד בן 7 לקה באירוע לב חמור שלוש שעות לאחר שקיבל את חיסון פייזר, ועל פי הדיווח למערכת ה-VAERS מטופל באקמו

סקר חדשות זמן אמת: הרוב המכריע של המשתתפים לא מאמין למידע ולנתונים שמציגים המומחים בתקשורת ומשרד הבריאות

| אנה גרסימנקו | בריאות

הסקר חושף ש-86% מהמשתתפים אינם מאמינים למידע הרפואי של מומחים בתקשורת ו-80% אינם מאמינים לנתוני משרד הבריאות. 72% לא מאמינים גם לגופים הבינלאומיים כמו ה-FDA וה-CDC. אחוז גבוה יותר מאמין לרופאי המשפחה ולרופאים בבתי החולים

לא רק אנטיביוטיקה: תרופות שכיחות רבות עלולות להשפיע לרעה על חיידקי המעי

| דרור פירר | בריאות

מחקר חדש שפורסם החודש מצא שמלבד אנטיביוטיקה, תרופות שכיחות רבות עלולות לשבש את אוכלוסיית חיידקי המעיים שלנו, ולגרום להתפתחות מחלות. והוא לא היחיד, מחקרים מהשנים האחרונות מראים שתרופות שכיחות מאוד, בהן תרופות נגד צרבת, תרופות נגד עצירות, סטרואידים, נוגדי דיכאון ועוד, עלולות להוביל לעמידות לחיידקים ולגרום למגוון מחלות. במקביל, מתברר שגם המיקרוביום יכול להשפיע על תרופות שונות, ולאחרונה אף נטען שהוא גם מעורב בהשפעת חיסוני הקורונה על הגוף

אובססיית התו הירוק עולה שלב – אבל האם יש לה אחיזה במציאות? למרות תחילת החורף וכמות הבדיקות: התחלואה עדיין נמוכה

| יריב המר | בריאות

מתברר שבפועל, אין סימנים לעליה בתחלואה, ולמעשה, למרות תחילת החורף, ועל אף כמות הבדיקות העצומה המבוצעת, בעיקר לילדים, התחלואה עדיין נמוכה מאוד – בכל הפרמטרים הקיימים

ה-FDA "מצא" עוד מסמכים של פייזר: דורש כעת מבית המשפט 75 שנה עד לשחרור המסמכים שעל בסיסם אושר החיסון - עד 2096

| יפה שיר-רז | בריאות

אחרי שביקש מבית המשפט ארכה של 55 שנה כדי להשלים את פרסום הנתונים שעל בסיסם אושר חיסון פייזר – כעת ה-FDA מעלה את הדרישה ל-75 שנה, בטענה ש"מצא" עוד עשרות אלפי מסמכים,ושאין לו די כוח אדם לבחון את כולם. התביעה בתגובה: לקח ל-FDA רק 108 ימים לבחון את אותם מסמכים בדיוק, לאשר את החיסון, להעניק לפייזר חסינות מתביעות ולכפות אותו על אזרחי ארה"ב אין סיבה שלא יעשה זאת גם עבור האזרחים

אולי יעניין אותך גם...