החיסון הוא הפתרון או הבעיה? מדינות רבות חוות התפרצויות למרות שיעורי התחסנות גבוהים

אגדה מפורסמת על גיברלטר אומרת שכל עוד שיש בה קופים, היא תישאר תחת שליטה בריטית. המדינה הקטנטונת הזו, ידועה בקופי המקוק הברברי שלה, שמהווים את אחת האטרקציות התיירותיות שלה. מה שפחות ידוע הוא שחברות ההימורים המובילות והגדולות בעולם נמצאות בה, והנוכחות שלהן בה עד כדי כך משמעותית, שרבים מהתושבים מועסקים בתעשיית ההימורים.

אבל ספק אם אפילו חברות ההימורים הגדולות בעולם היו יכולות להמר על תוצאה כזו: גיברלטר, שיש בה בסך הכל כ-33 אלף תושבים, היא המדינה המחוסנת ביותר בעולם, עם שיעור התחסנות של 118 אחוזים. זה נשמע אולי מוזר, אבל הסיבה לכך היא שספרדים רבים מגיעים אליה בכל יום למטרות עבודה. אין בגיברלטר אנשים שאינם מחוסנים. אלא שלמרות האחוז הבלתי נתפס, מתברר שגיברלטר חווה בשבועות האחרונים התפרצות קורונה, שבשיאה הגיעה ל-80 מקרים ביום.

גם אירלנד נמנית על המדינות המחוסנות ביותר בעולם – כ-92 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת בה מחוסנת, ואחוז ההתחסנות בה מגיע לשיא בעיירה ווטרפורד, שבה 99.8 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 18 מחוסנת. למרות זאת, גם העיירה הזו סובלת מהתפרצות קורונה, עם כ-100 מאומתים ביום ל-100 אלף נפש.

התירוץ של הרשויות הוא שהתושבים המחוסנים החלו להיות בטוחים מדי בעצמם. פרופ' לוק או'ניל, מהאימונולוגים הבכירים באירלנד, טוען שהתושבים מתבלבלים וחושבים שמטרת החיסון היא למנוע הדבקה, בעוד שמטרת העל שלו היא למעשה למנוע תחלואה קשה ותמותה.

ואולם, שתי הדוגמאות האלו שומטות את הקרקע מתחת לטענה הרווחת, שלפיה הלא מחוסנים הם המניעים את ההדבקה ואת גלי הקורונה. יתירה מכך, הם מעלים סימני שאלה קשים בנוגע ליעילות החיסונים במניעת התפרצויות, כמו גם ביחס למדיניות התו הירוק להגבלות על אנשים שלא התחסנו. אך מתברר כי הן אינן הדוגמאות היחידות.

---

עם שיעור התחסנות של 118 אחוזים, גיברלטר היא המדינה המחוסנת ביותר בעולם. אין בה אנשים שאינם מחוסנים. למרות האחוז הבלתי נתפס הזה, מתברר שהמדינה הקטנה חווה התפרצות קורונה, שבשיאה הגיעה ל-80 מקרים ביום.

---

 

מקריות או כשל אמיתי

במטרה להבין האם מדובר במקריות או בכשל אמיתי, בחנו מספר מדינות שעלו לכותרות לאחרונה. כל המדינות הללו מחוסנות מאד – מעל 60 אחוזים ואפילו מעל 70 אחוזים; כולן הגיעו רק לאחרונה, בסביבות יוני, למסת התחסנות; וכולן נתקלו כעבור שלושה חודשים בגל קורונה. המספרים בין המדינות השונות, בנרמול לגודל האוכלוסייה, דומים למדי.

ישראל: מדברים על בוסטר רביעי

בישראל 62 אחוזים מהאוכלוסייה מחוסנים בשתי מנות. כידוע, שיעור ההתחסנות בקבוצות הגיל המבוגרות (60+) עומד על כ-90 אחוזים. למעשה בכל מדינה שבה שיעור ההתחסנות גבוה מ-50 אחוזים סביר להניח שהאוכלוסייה המבוגרת מחוסנת בשיעורים גבוהים מאד. שיא ההתחסנות אצלנו היה בסוף ינואר, ובסוף מרץ כבר הגענו ל-50 אחוזי התחסנות. למרות זאת, כעבור שלושה חודשים, בחודש יוני, כבר דווח לנו על ירידה ודאית משמעותית ביעילות החיסון, ובהמשך החל מבצע החיסונים בבוסטרים. כלומר, כשלושה חודשים לאחר חיסון 50 אחוזים מהאוכלוסייה, כבר זוהתה ירידה ביעילות החיסון, והחל גל שמקורו במחוסנים.

סינגפור: חודש לאחר תחילת מתן הבוסטר – גל קורונה חסר תקדים

בסינגפור שיעור ההתחסנות גבוה ועומד על 92 אחוזים, כאשר באמצע יולי נצפה שיעור התחסנות של 50 אחוזים מהאוכלוסייה. למרות זאת, כבר באוגוסט, חודש אחד בלבד לאחר מכן, כאשר סינגפור החלה במתן הבוסטר, ספגה המדינה הקטנה גל קורונה חסר תקדים, שבשיאו היו 66 מאומתים ביום ל-100 אלף נפש, וכשני נפטרים ביום למיליון נפש. במקרה זה, בוודאי שההסבר של ירידה ביעילות החיסון (פייזר ומודרנה) אינו מתקבל על הדעת, שכן פשוט לא חלף מספיק זמן כדי שהיעילות תרד. זהו מקרה בוחן שמדגים בבירור: החיסון אינו יעיל מהיום הראשון. בנוסף, לא נותר כבר כמעט את מי לחסן – לכן, האשמה של הלא מחוסנים כבר נשמעת פשוט מופרכת.

אירלנד והולנד: החיסונים לא מספקים את הסחורה

גם אירלנד והולנד הן מדינות מחוסנות מאוד – 75 אחוזים ו-73 אחוזים בהתאמה. בשתי המדינות הגיע שיעור התחסנות באמצע יולי ל-50 אחוזים, ובתחילת אוקטובר החלה התפרצות. בשתי המדינות מספר מאומתים זהה כיום – כ-82 מאומתים ל-100 אלף נפש, ומספר הנפטרים היומי הוא 1.5 ו-2 למיליון נפש בהולנד ובאירלנד בהתאמה. בהולנד הוטל השבוע סגר, כשההתפרצות מתרחשת למרות רמת ההתחסנות הגבוהה והמספרים אינם רחוקים מסינגפור. החיסונים פשוט לא מספקים את הסחורה.

אוסטריה: סגר על הלא מחוסנים

באוסטריה טוען הקנצלר אלקסנדר שלנברג ששיעור ההתחסנות מביש. זאת, אף שלמעלה מ-65 אחוזים מהאזרחים האוסטרים התחסנו (לעומת 61 אחוזים בישראל). בניסיון להעלות עוד יותר את אחוז ההתחסנות, הוא הטיל השבוע סגר על במדינתו על 2 מיליון אזרחים מגיל 12  ומעלה שמוגדרים כלא מחוסנים. המשטרה קיבלה הוראה לערוך בדיקות אקראיות ולדרוש מהאזרחים במקומות ציבוריים להציג מסמכים. זהו שיעור התחסנות גבוה מאוד, שכן הוא כולל את הילדים, ומרבית אוכלוסיית הסיכון מחוסנת. רמה של 50 אחוזי התחסנות הושגה כבר בסוף יוני, וכעבור שלושה חודשים וחצי (אמצע אוקטובר), אוסטריה חוותה התפרצות של 122 מאומתים ליום ל-100 אלף נפש ו-3.5 נפטרים ביום למיליון. בהחלט התפרצות מעט יותר חריפה, אך ספק אם שיעור ההתחסנות הוא הסיבה לכך.

גרמניה: התפרצות בתחילת אוקטובר

בגרמניה שיעור ההתחסנות עומד על 70 אחוזים, ושיעור התחסנות של 50 אחוזים הושג כבר באמצע יוני. ההתפרצות החלה בתחילת אוקטובר (שלושה חודשים וחצי). מדובר בהתפרצות של כ-50 מאומתים יומיים ל-100 אלף ושני נפטרים ביום למיליון נפש. נראה ששיעורי ההתחסנות גבוהים שם אינם משפיעים, וגם במקרה זה המספרים דומים לאלו של סינגפור.

צ'כיה וסלובקיה: שיעור ההתחסנות שונה – התחלואה דומה

צ'כיה וסלובקיה השכנות הן מעניינות. בצ'כיה 60 אחוזי התחסנות ובסלובקיה 46 אחוזים. למרות זאת, בשתיהן התפרצויות דומות למדי בעוצמתן. הגל בסלובקיה החל בסוף אוגוסט, ובצ'כיה בסוף ספטמבר. בצ'כיה ובסלובקיה ההתפרצות הגיעה לכדי 106 ו-109 מאומתים יומיים ל-100 אלף נפש וכ-6.5 וכ-8 נפטרים ביום למיליון נפש בהתאמה.

אוסטרליה: מדיניות של אפס הדבקה

באוסטרליה, שלאחר כמעט שנתיים של סגרים עוצמתיים וכפיית חיסונים אינטנסיבית, הגיעה ל-70 אחוזי התחסנות, החלה בתחילת יולי התפרצות. וזאת, בזמן שבו 40 אחוזים מהאוכלוסייה הייתה מחוסנת (כולל מרבית אוכלוסיית הסיכון). בשיאה הגיעה ההתפרצות לעשרה מאומתים יומיים ל-100 אלף נפש, ול-0.5 נפטרים ביום למיליון נפש. ביחס לאוסטרליה, הנוקטת במדיניות אפס-הדבקה קשוחה, מדובר במספרים גבוהים מאד. מאז, ההתפרצות כבר נרגעה מעט, כצפוי לאור העובדה שנגיף הקורונה מגיע בגלים.

ההשוואה המוצגת כאן מהדהדת היטב את הממצאים של מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת European Journal of Epidemiology, שבחן את הסוגיה ב-68 מדינות בעולם וב-2947 מחוזות בארה"ב. המחקר הראה שבניגוד לטענה שלפיה הלא מחוסנים הם המניעים את העלייה במקרים החדשים, לא נמצא קשר בין רמות ההתחסנות באוכלוסייה לבין עלייה במקרים החדשים. יתירה מכך, ברמת המדינה, החוקרים אף מצאו שדווקא במדינות עם אחוז ההתחסנות הגבוה ביותר יש יותר מקרים ל-1 מיליון אנשים.

מחקר זה, כמו גם הממצאים בשטח כפי שהם מודגמים בכתבה זו, מעלים חשש משמעותי לכך שהחיסונים אינם מדגימים כלל יעילות במניעת התפרצות. האומנם אותו מיעוט מהאוכלוסייה הבוגרת שבחרו שלא להתחסן – הם מקור הבעיה? נראה כי הנרטיב הזה פשוט אינו מתיישבת עם הנתונים. הגיוני הרבה יותר להניח שיעילות החיסון במניעת הדבקה מתפוגגת תוך זמן קצר ונעלמת, אם בכלל הייתה קיימת מלכתחילה.